ספר המצוות, מצוות לא תעשה שמ״ד

מהדורה: ספר המצוות, ורשה 1883

« ספר המצוות Negative Commandments 343 ספר המצוות Negative Commandments 345 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

אשת אחיו לאחר מיתת אחיו או גרושין מניין שנא' בפ' אחרי ערות אשת אחיך לא תגלה ודורש ביבמות דף נ"ה אין לי אלא אשת אחיו מן האב כמו שמצינו באשת אחי אביו שאין האיסור אלא באשת אחי האב מן האב כמו שיתבאר במ"ע ק"י אשת אחיו מן האם מניין ת"ל ערות אחיך היא שמיותר לדרשה זו והעונש בכרת שהרי נא' בסוף העניין ונכרתו הנפשות העושות כל הסוגיא בתוס' ביבמות בד"ה אשת דף ב' ומה שכתוב בפרשת קדושים ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא ערות אחיו גילה ערירים יהיו דורש בת"כ לא אמרתי אלא באשת אח שהיא כנדה שיש לה היתר ויש לה איסור בחיי אחיו לאחר גרושין ואיזו זו אשת אחיו מן האב אבל באשת אחיו מאמו אין עונש ערירי אע"פ שהוא בכרת ומה בין כרת לערירי כרת הוא שנענש מיתה בין חמשים שנה לששים שנה כמו שאומר במו"ק דף כ"ה רב יוסף כי מטא לשיתין שנין עבד יומא טבא לרבנן אמר פלטי לי מכרת אמרו ליה אם מכרת דשני פליט מר מכרת דיומי מי פליט מר דאמרינן מת בשלשה ימים זו מיתת כרת ועוד יש ללמוד משם כיון שלא אמרו לו מכרת דבני מי פלט מר שהוא נכרת ואין זרעו נכרת ועוד אומר שם מת קודם ששים זהו מיתת כרת והא דלא חשיב לי' משום כבודו של שמואל הרמתי שמת בחמשים ושתים שנה שקצר הקב"ה את ימיו שלא יראה במיתת שאול הרי מדמה זה לכרת ושמואל הרמתי בנים היו לו שנא' ויהי כי זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו הרי למדת שבכרת הוא נכרת ואין זרעו נכרת בתוס' שם ובתוס' דלעיל ובירושלמי דרשו עוד מאל תכריתו את שבט משפחות הקהתי כלו' אל תמהרו כרת שלהם להכריתם מעבודתם קודם חמשים שנה אבל משיגיעו לחמשים כתוב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ומדמה זה לכרת אע"פ שהיו ללוים בנים ובעונש ערירים דרשינן ביבמות דף נ"ה נאמר באשת אח ערירים יהיו ונאמר בדודתו ערירים ימותו הא כיצד יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירים ועוד דורש שם בדף נ"ד מה נדה אע"פ שיש לה היתר בשעת איסורא היא בכרת אף אשת אחיו אע"פ שיש לה היתר בשעת איסורא היא בכרת והוא בחיי אחיו לאחר גירושין דבעודה תחתיו יש כאן מיתת חנק שהיא אשת איש:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

נְוַת אָח

1 משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

אֵשֶׁת אָבִיו וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו אַרְבַּעְתָּן עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם. בֵּין מִן הָאֵרוּסִין בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין. בֵּין שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְגָּרְשׁוּ. בֵּין בְּחַיֵּי בַּעְלֵיהֶן בֵּין אַחַר מִיתַת בַּעְלֵיהֶן. חוּץ מֵאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן. וְאִם בָּא עַל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ חַיָּב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם שְׁאֵר בָּשָׂר וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶן הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאֶחָד:

1 הזהירנו מגלות ערות אשת האח. והוא אמרו יתעלה ערות אשת אחיך לא תגלה. והעובר על לאו זה בכרת אם היה מזיד, ואם היה שוגג יקריב חטאת קבועה:

1 טור פתח ↗

אלו שאינן בני קידושין מחמת ערוה מהן מן התורה ומהן מדרבנן אותם שהן מן התורה לא תפסו בהו קידושין כלל ואותן שהן מדרבנן או שהן ספק ערוה כאשר יתבאר לקמן בע"ה צריכות גט: אמו אסורה לו מן התורה ואם אמו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אמו עד עולם ואם אבי אמו אסור לו מדרבנן אבל אם אם אבי אמו ואם אבי אמו מותרת לו אם אביו אסורה לו מדרבנן וכן אם אם אביו עד עולם אם אבי אביו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אם אם אבי אביו או אם אבי אבי אביו מותרת לו: אשת אביו אסורה לו מן התורה בין שהיא אשתו מן האירוסין בין שהיא אשתו מן הנישואין בין בחיי אביו בין כשמת אביו או גירשה אבל אם אנס אביו אשה מותרת לו ואשת אבי אביו אסורה לו מדרבנן וכן אשת אבי אבי אביו עד עולם ואשת אבי אמו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת אבי אבי אמו או אשת אבי אם אמו מותרת לו: אחותו אסורה לו מן התורה לא שנא אחותו מאביו או מאמו בין אחותו מן הנשואין או מהזנות או אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה אחותו היא וחייב עליה חוץ מאחותו מן השפחה וכותית בד"א שפחה דעלמא אבל אם בא אביו על שפחתו והוליד ממנה אחותו היא ומותר בבת אשת אביו ואפילו חורגה הגדלה בבית מותרת לאחיו ולא חיישינן למראית העין לומר שנראית כאחותם: בתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנו ובת בתו ובת בת בנו ובת בת בתו או בת בן בנו או בת בן בתו אסורות לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בנו ובת בת בת בתו כתב הרמב"ם שהן מותרות לו ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל אלא כולן אסורות לו עד עולם: בת אשתו אסורה לו מן התורה וכן בת בנה ובת בתה ודוקא בת אשתו מן הנשואין אבל בת אנוסתו מותרת לו לאחר מיתתה ובת בת בת אשתו ובת בת בן אשתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון בת בת בת בת אשתו ובת בן בן בן אשתו כתב הרמב"ם ז"ל שמותרת לו וא"א הרא"ש ז"ל כתב שהן אסורות לו עד עולם ואם אשתו אסורה לו מן התורה וכן אם אם אשתו ואם אבי אשתו אבל אם אם אם אשתו ואם אם אבי אשתו ואם אבי אבי אשתו אסורות לו מדרבנן מכאן ואילך כגון אם אם אם אם אשתו ואם אם אם אבי אשתו כתב הרמב"ם שמותרות ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שאסורות לו לעולם אחות אביו ואחות אמו אסורות לו מן התורה לא שנא היא אחותו מן האב או מן האם ומותר בבת אחי אביו ובבת אחי אמו ואחי אביו ואחי אמו מותר באשתו ובבתו אבל הוא אסור מן התורה באשת אחי אביו ומדרבנן באשת אחי אמו ודוקא שהוא אחי אביו מן האב אבל אשת אחי אביו מן האם ואשת אחי אמו בין מן האב בין מן האם אין אסורות אלא מדרבנן ומכאן ואילך כגון אשת אחי אבי אביו מן האם ואשת אחי אם אמו בין מן האב בין מן האם מותרות ובאשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי האב בין מן האם בין מן האב ואחות אם האם פסק ר"י שהן אסורות מדרבנן ובשאלתות פסק שהן מותרות וכן פסק רבינו תם ומסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל בדברי ר"י אשת בנו אסורה לו מן התורה ואשת בן בנו אסורה לו מדרבנן וכן אשת בן בן בנו עד עולם אשת בן בתו אסורה לו מדרבנן אבל מכאן ואילך כגון אשת בן בן בתו מותרת לו: אשת בן אשתו מותרת לו ובן אשתו מותר באשתו אשת אחיו אסורה לו מן התורה בין אם הוא אחיו מן האב או מן האם בין מן הנישואין בין מן הזנות אלא שאשת אחיו מן האם אסורה לו מן התורה לעולם ואשת אחיו מן האב מותרת לו אם מת אחיו בלא בנים כאשר יתבאר לקמן בהלכות יבום בע"ה: ב' חורגין הגדלין יחד בבית מותר כ"א באשת חבירו ולא חיישינן למראי' העין לומר שנראה באשת אחיו: אשת חמיו אסורה לו וגם חמיו אסור באשתו ומותר באשת בן אחיו ובאשת בן אחותו: אחות אשתו אסורה לו מן התורה כ"ז שאשתו קיימת ל"ש אם היא אחותה מן האב או מן האם ואפי' גירש את אשתו אבל לאחר מיתתה מותר באחותה: הלכה אשתו למ"ה ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באתה אשתו אם היתה אשתו נשואה לו מותרת לחזור לו שהכל יודעים שבמעות נשא את אחותה דאין זנות שמזנה עם אחותה אוסר אשתו עליו אפילו במזיד וכן בכל הקרובות הנאסרות ע"י אשתו אם מזנה עמהם לא נאסרה אשתו עליו ומותר בקרובות שניה היתה ארוסתו ואמרו לו שמתה ונשא אחותה ואח"כ באת ארוסתו אסור בשתיהן מתה הראשונה מותר בשנייה אמרו לו מתה אשתו ונשא אחותה ואח"כ אמרו לו קיימת היתה הולד הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר היתה אחות אשתו נשואה והלכה אשתו ובעל אחות אשתו ואמרו לו מתה אשתך וגיסך ונשא אחות אשתו ואח"כ באו אשתו וגיסו אשת גיסו צריכה גט ל"ש נשאת לו בב' עדים או בעד א' ואסורה לגיסו ואשתו אסורה עליו ל"ש היתה נשואה לו או ארוסתו:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר "ערוות אשת אחיך, לא תגלה" ויקרא יח,טז.

1 ספר החינוך פתח ↗

עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח טז עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה. וְאֶחָד אָחִיו מֵאָבִיו לְבַד אוֹ מֵאִמּוֹ לְבַד, וּבֵין מִן הַנִּשּׂוּאִין וּבֵין מִן הַזְּנוּת אִשְׁתּוֹ עֶרְוָה עָלָיו, שֶׁאָחִיו נִקְרָא מִכָּל מָקוֹם. וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵרְסָהּ נִקְרֵאת אֵשֶׁת אָח וַאֲסוּרָה, וְכָל שֶׁכֵּן אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ, וּבֵין בְּחַיֵּי אָחִיו וּבֵין אַחַר מוֹתוֹ הִיא אֲסוּרָה עָלָיו מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח, חוּץ מֵאֵשֶׁת אָח שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה עַל זוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה הָאָח, וְזֹאת הִיא מִצְוַת יִבּוּם כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם מצוה תקצח. וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֵשֶׁת אָחִיו חַיָּב כָּרֵת אִם הָיָה מֵזִיד, וְאִם שָׁגַג חַיָּב לְהָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְזֶה יִהְיֶה אַחַר מוֹת אָחִיו וְנִשְׁאֲרוּ לוֹ בָּנִים, אוֹ אַחַר שֶׁגֵּרְשָׁהּ, שֶׁאִלּוּ בְּחַיָּיו בְּעוֹדָהּ תַּחְתָּיו, יָדוּעַ הוּא שֶׁדִּין הַשּׁוֹכֵב אֶת אֵשֶׁת אִישׁ מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק. וְאֵין בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח מָקוֹם לְאִסּוּר שְׁנִיּוֹת.

« ספר המצוות Negative Commandments 343 ספר המצוות Negative Commandments 345 »